הכנס הארצי ה-8

ירושליס, חשון תשמייה, נובמבר 1984

תרומת המחשביס

העורך: דן גבעול

משרד הפנים בשיתוף עס מרכז השלטון המקומי ארגון המועצו

ו ו

ג אוניברסיטת תל-אביב

/ סחפרית למדעי החברה ולניהול . ל"ש ברנדר-מוס

| 0-69

( -ז- 908

8 |] |?

תוכן הענלינילם

הקדמה

עיבוד נתונלם על בסלס גיאוגראפי בלונג-ביץ - דו"ח י* ב מ

כיצד נשפו" את תהליך קבלת ההחלטות

במינהל המוניציפאלי בעזרת המחשב - להושע מאלרל

תכנון והפעלת מערכות מלדע בשלטון המקומל - דן גבעול

תכנית בייסלק של מערכת כספים בשלטון המקומי

- מערכות מלנהל אמריקאיות

הביקוש הפוטנציאלי לשימוש במל?קרו-מחשבים, השפעותיהם והשלכותילהם

- קאנלנגהאם, פילד וצ'ובנג

מילון מושגים למערכות מלדע ולמחשבלם - ליקט וערך - דן גבעול

תרגום ‏ - יעקב גוטשלק

עריכה לשונית - רפאל יוללוס חוה רימן

הדפסה - מלכה שדמל

עִמ'

28

2

8

.9

ה ק ד מ ה

בעשור האחרון חלה התפתחות מרשימה בתחום מחשוב מערכות המל?דע בשלטון המקומי בישראל, אין כיום רשות מקומית בארץ שאיננה משתמשת בדרך כלשה? בשירותי מחשב למ?לוי? מש?מותיה המי?נהללות. מערכות מחטב?ם הותקנו בכל הערים הגדולות; עשרות רשויות חוברו באמצעות מסופים ומיני?-מחשבים למרכזי חישוב לקבלת טירותי עיבוד נתויים.

מערכות מידע מודרניות המבוטסות על מסדי-נתונים ומוצרי תכנה חדלשים הופעלו בתחומ? האוכלוסין, הכסטים והמקרקע?ן. השימוש ההולך וגובר במחשבים הביא ל??עול המנהל והשירותים. בצד התפתהות הל?ובי?ת זו לציין את השימוש המועט שנעשה ברשויות המקומיות במחשב ככל? מסי?ע בתהליך קבלת ההלטות ואת החד?רה הא?טית של טכנולוגיות חדלשות כגון מיקרו מחשבים, המשרד הממוחשב ומערכות תומכות החלטה.

המאמר הראשון בחוברת "עיבוד נתונים על בסיס גיאוגרפ?" דן בשלמוש בבסיס נתונים גיאוגרפי בעיר לונגביץ, ככלי מסייע לתכנון אורבנ?ל ופיקוח על נתיבי אוויר בעבודת המשטרה.

במאמרנ של ש. מאיר? התייחסות לפנגיה כיצד נשפר את תהליך קבלת ההחלטות במינהל המוניציפאלי בעזרת מחשב.

המאמר "תכנון והפעלת מערכות מידע בשלטון המקומ?" מתמקד בתיאור גיעת עיבוד הנתונים המבוזר כגישה המועדפת בתכנון והפעלת מערכות המידע בשלטון המקומי בישראל.

את המאמרים בחוברת חותמ?ם מימצא? המחקר על חברת למסק בבריעניה

על ההשלכות של כניסת המיקרו מחשבים לשלטון המקומ?.

ה ע ור ך

ל

/

עלבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי בלונג-ביץ*

דו"ה * ב מ

שמה של העיר לונג-ביץ, קאליפורגניה, בא לה מחוף ימה הארוך - המתמשך לאורך 9 קילומטרים של שפת-?ם חוללת.

לונג-ביץ נהנית ומפיקה תועלת מן האוקילינוס השקט שעל מפתנה. שוחרי ספורט המלם למצאו כאן אפשרויות אין-ספור לעסוק בשיט מפרשיות וסירות-מירוץ ובחתירה, בשחייה, בסקי מים וכמובן להשתזף על החוף להנאתם.

תועלת כלכלית צומחת מפיתוחו הבלתי פוסק של נמל לונג-ביץ. על סמך המספרלם של היום ייעשה נמל לונג-ביץ בתוך שנים אחדות לנמל המוביל בחוף המערבי של ארצות הברית. לפעילות מסחרית בהיקף אדיר כזה נודעת השפעה על האלזור כולו. כלום תעשילות הנמל הן המעסלק השנ? בגודלו בלונג-ב?ץ.

העיר לונג-ביץ אוחדה ב-1888. כיום היא העיר השישית בגודלה בקאליפורניה, אוכלוסייתה מונה 360,000 תושבים והיא משתרעת על פני 130 קילומטרים רבועים בערך.

השלטון המקומי בעיר בנוי במתכונת של מועצה ומנכ"ל. חברי המועצה הנבחרים ממנלם את מנכ"ל העיר. הוא פועל לפי הנחיות המועצה ומופקד על ניהול עגיינ? המינהל וקביעת המדיניות של גוף זה. הוא האחראי על הניהול היעיל של כל מחלקות הממשל העירוני, להוציא אחדות מהן.

נוסף על השירותים הקיימים בכל עיר עירית לונג-ביץ מופקדת גם על ניהול הגמל, נמל התעופה העירוני, מארינה וכן על ניהול ספינת הפאר "קווין מארי", הפתוחה לציבור הרחב לסלורים, לקניות, לביקור במסעדותיה והמשמשת גם כמלון צף.

לונג-ביץ משלבת כיום אורח חלים של אתר נופש למל יחד עם דינאמיקה של עיר מתועשת שמבטה צופה אל העתיד. רבגוניות זו עושה את לונג-ביץ לעיר מהנה ומתקדמת.

. ה6תפם-6א0 עס צע01 סאל עת 6א51פ5םססתפסמס * אס1יתתספתסס .א.8.ך א1510%8ט1ם 6א551עססתכ תליתס .צ.א ,אתסצ אסא ,פאדתתס מעזזה , משסאמטת אמצפסעספטח 1133

6 , מממאמסמת

התפתחות נושא עיבוד הנתונלם

לראשונה השתמשה העיר בציוד לעיבוד נתונים לשם גביית תשלומלם עבור גז ומלם. כאשר נוספו יילשומים חדשים הוקמה לחלדת מחשב מרכזית. הטיבת שלרותי המלדע היא המופקדת על ניהול המחשב ומעסיקה צוות של מנתחי מערכות, מתכנתים ומפעילים.

סדר העדיפויות לפלתוח יישומים נקבע בעת הכנת התקציב. מחלקות עירוניות, כגון המשטרה, שלרות? הכבאות, הנדסת התנועה, המקבלות תקציבים מלוחדים לפיתוה יישומלם, נעזרות בחטילבת שירותי המלדע בתכנון ובתכנות יישומים אלה.

כיום מפעילה עירית לונג-ביץ שנ? מחשב? אלי.בי.אם. 570/ א5ל5צ5 מדגמי 145 ו-158. הנתונילם מאוחסנים הן בקבצי תקליטים (דיסקים) והן בקבצל סרטים מגנטלים. רוב המחלקות משתמשות במסופי תצוגה מתוצרת אלי.בי.אם. כדל להיכנס למחשב המרכזל ולקבל מלדע במסופים שלהן.

נתונים לפי מלקום

ניהול ערים נהפך בעולם של *מינו למשימה קשה ומורכבת. המצב הקלים מחמלר עקב צירוף הגורמים של דלדול בהכנסות %אלנפלציה. רוב הערלם ערות להכרח להגדיל את הפריון במסגרותיהן. כדי לממש זאת יש להיעזר בכל המשאבים.

אחד המשאבים רב? הערך שמרבים לפסוח עליהם הם נתונים. בטיפול נכון *כולים מנהלל העיר להשתמש בהם לשם קבלת החלטות מבוססות יותר הן במלשור המדיניות והן בביצוע.

לתכלית זאת על המלדע להיות שלם, מתואם ועדכני. במסגרת מלמשל עלרוני אוספות מחלקות רבות ושונות נתונלם ואוגרות אותם. כל אחת ממחלקות אלה מקבלת, מעבדת ומאחסנת נתונים תוך שימוש בשיטות ובהגדרות משלה, שהן בדרך כלל מילוחדות רק לה. הבעיה המתעוררת אפוא היא, כיצד לתאם בין הנתונים השונים של המחלקות על מנת שלתייחסו לאותו דבר.

בדרך כלל מגדירים נתונים מלוקטים אלה את מה שאלרע, מתל אלרע, מל היה מעורב בדבר והיכן היה האירוע. הבעיות הכרוכות בהגדרתם, בעיבודם ובהצגתם של נתונלם לגבי ה"מה, מת? ומל" באו מזה זמן מה על פתרונן.

הגדרת ה"איפה" היתה הנושא האחרון שטלפלו בו מערכות המלדע. לעיכוב זה היו שתי סיבות. האחת מקורה במורכבות הכרוכה בזיהוי מקומות. השנייה קשורה לעובדה שזיהול מקומות אלנו פונקציה הדרושה באותה מידה לכל מערכות המלדע.

יחד עם זה, הצורך לאסוף, לעבד ולהציג מידע המבוסס על מיקום נעשה קריטי. הן אנשי הניהול והן העובדים המבצעיים ערים לכך שלנתונים לש פחות משמעות כשאי אפשר לליחסם לסביבה המרחבית שבה התרחש האירוע או שבה ממוקם הדבר שהם מתארלם.

מבחינה היסטורית, הנסיון למצוא פתרון לצורך לנתה נתונים על בסיס מלקומ? נעשה בדרך של קביעת אזורים גיאוגראפיים מיוחדים, כגון אזורי שיטור. גישה זו עונה על אי אלה צרכים מחלקתיים, אבל אינה מסייעת בריכוז המידע לכדי? בסיס מקומי משותף, שכן לרוב האזורים הללו אין גבולות שווים ולפי שעה אלן ביניהם מתאם ילשיר. כיום משמשות 19 שלטות נפרדות של חלוקה לאזורים לצורך הגדרה גיאוגרפ:ת של העיר לונג-בליץ.

אף-על-פ? שליחוס נתונים לאזורים באמצעות קודים מאפשר לכנס אותם נתונלם לפל אלזור ספציפי, אין הוא מאפשר ליצור מתאם בין אלמנטים שונים של מלדע באמצעות מילקום. דוגמה לכך היא א? היכולת להביא ליד? מתאם בין מעצרים, שהנתונים עללהם מתייחסים לאזור? שיטור, ובין האוכלוסייה, שהנתונים לגביה מתי?חסים לאזורל מפקד אוכלוסין.

מצב זה שורר בכל ממשלי המדינות ובכל הרשויות המקומיות. שיטת עיבוד נתונלם שפותחה כד? לפתור בעיות מסוג זה היא עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי.

מהו עיבוד נתונים על בסי?ס גלאוגראפי?

קבצים מחלקתיים מכילים עובדות המתייחסות ל"איפה" שבו התרחשו אלרועלם או ל"אלפה" שבו ממוקמים דברים. הבעיה היא כיצד להביא עובדות אלה לידי מתאם מעבר לגבולות המחלקתיים, שהרי? לכל מחלקה יש שלטות משלה לתעד את המלדע שברשותה. פתרון אפשרי הוא לייחס בדרך כלשהל מלדע שונה בטיבו לגורם משותף. המיקום הגלאוגראפל עונה על צורך זה. הוא יכול לקשר בין כל סוגי הנתונלם. כאשר המלקום הגיאוגראפי נלקח כבסיס, נלתן למשוך את כל המלדע המתייחס למיקום מסויים, בלי שים לב לקובץ

=

התנונלם המבצעי שבו הלה מאוחסן. זהו, בעיקרו של דבר, עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפיל, עיבוד נתונים גיאוגראפי לכול להשתמש במלקומלם גיאוגראפיים כד?ל לשלב ולתאם בלן נתונים מעבר לגבולות מחלקתלים.

עיבוד נתונים על בסלס גיאוגראפי מאפשר למחלקות לחקור קבצים של גופים אחרים, לליחס את הנתונים בהם לאזורים הג?אוגראפיים שלהן וכו', ולקבל תשובות על שאלותיהן. השלמוש בשיטות ידניות עלול לייקר עד מאוד פרויקטים מסובכים המחילבים חיפוש

אחר נתונים בכמה מחלקות.

האלמנט הבסיס? במערכת עלבוד נתונלם על בסיס גיאוגראפל הוא בסיס הנתוגנים הגלאוגראפל. זהו מודל-מחשב של איזור גיאוגראפי, כשם שמפה הלא מודל גראפי של אלזור. בבסיס

נתונים זה מצוי רק מלדע מזהה-מלקום. (מאמר זה מתילחס לחמלשה סוגים של מזהי-מליקום: כתובת, חלקה, צומת, קטע וחזית-גוש). בעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי משמש בסלס הנתונים הגיאוגראפלים לשם עשלית קורלאצי?ה של המלדע המצוי בקבצ? הנתונים הלישומלים הקלימים. א?כותם הכללית של קבצ? הנתונים יכולה להשתפר מכיוון ש-(1) כל מזהי- המיקום מאוחסנים בבסיס הנתונים הגלאוגראפי; (2) שמות מזהי-המלקום הם מתוקנלם;

(3) שינויים גיאוגראפיים פיזיים משפיעים על בסיס הנתונים בלבד; (4) המערכת

לכולה לבדוק את סבירות הנתונים הנכנסים ואת סבירותם.

הלתרון הבולט ביותר של עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי הוא הפוטנציאל של העלאת הפריון הגלום בו.

נתונים שלמים ומתואמים מסייעים למנהלים בתהליך קבלת ההחלטות. הן במישור התוולית המדיניות והן במלשור האופרטיב?. מבחינה אופרטלבית התוצאה עשויה להיות שלמוש יעלל יותר בכח-אדם ובציוד. החלטות בכל הנוגע למדיניות ייעשו מתוך ביטחון רב י?ותר כאשר מקבלי ההחלטות ?ודעים שנשקלו נתונים מכל המחלקות.

עירית לונג-ביץ נעזרה לראשונה בעלבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי ב-1971. ההכרה המידית בערכו של שימוש מקיף יותר בשיטה זו הובילה לתכנון מקיף של הצרכים ולמאמצי פיתוח נרחבלם.

- 11 -

לוח 1: מפת אזורי הבחלרה של נבחרל מועצת עיריית לונג-ביץ

5 \ות/ג 357,344 זה 0:רכו.\8האז3] אסוזה תס? צזו6 ואדסד 5584 6א0%\ 07 זאט60 618505 1970 דהתואווו \]הץ אס סז5וה סגא זסוח זפוס +וסאטס6 זא \5אא50%ה)? צצאא 61006או זסא 0085 סאג אסוזג וטוסל 5 = זע 6אוזהס?זה 33:|)5ץ אס 68:83 אסא אסוזגזב ואצאא וע

4 65א.א !סה |2.18.7ו 60סאז 3)והסאטס80 ז6וה זצוס .6008461

7 יזס6ותזפום ה;? אסוזג.\טוס? ז0אהזצה

86807 הַחס | זס עזוס

1

מערכת "לוקוס"לעיבוד נתונלם על בסיס גיאוגראפל

הפעולות הראשונות בעיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפ? נועדו לס??ע למערכת רשומות תנועה, שנמצאה בשלב? פ?תוח במל?מון המדינה.

חלק מן הסיוע הכספי מטעם המד?נה ?ועד לתכנון ופיתות של תכנית לבטיהות התנועה, שמטרתה היתה לנתח תאונות וספירות-תנועה לשימושם של אותם מהנדסי תנועה המתכננלם את היבטל הבטיחות של רחובות עירונלים. האפשרויות המיקומלות שהיו דרושות לאחסנת נתונים אלהולעיבודם נמצאו בנלצול הטכנלקות לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפל.

למרות שהתמריץ הראשוני ליצירת מערכת "לוקוס"לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי היתה אותה תמלכה כספית לפיתוח מערכת רשומות התנועה, הובן ש"לוקוס"תוכל לשמש גם למטרות אחרות. אחד השיקולי?ם הע?לקריים בתכנון הלה, על כן, ש"לוקוס"תהי?ה מערכת כללית שאינה תלויה בללשום ספציפי זה או אהר.

מערכת "לוקוס"לא היתה יכולה לעסוק בטלפול בנתונ? המשתמשים, שאלמלא כן היתה כורעת תחת עומס של דרלשות נרחבות ומגוונות לטלפול בנתונים. על יסוד הנחה זו תוכננה המערכת כך שתספק רק את המידע הדרוש לקביעת יחסים מרחביים. מטרה זו הוסשגה על-יד? (1) קביעת קודים לפריט? נתונים, (2) *כולת לפענה קודלם אלה כדי שהנתונים ?וכלו לה?ות מעובדים או מוצגים בצורה גיאוגראפלת.

קבצי "לוקוס"

בסיס הנתונים הגיאוגראפיים של מערכת "לוקוס"מגדיר את רשת הרחובות בעיר לובג-ביץ, הבסיס של רשת זו הם צמתלם, קטעים וחזיתות גוש. צומת מוגדר כנקודה שבה שנל קווים מצטלבים זה עם זה: קו ?כול להלות רחוב, נהר, מסילת ברזל, כביש מהל?ר, קו חוף וכו'. קטע הוא הרחוב שבין שני צמתים. השטח המשתרע משני צדי קטע הוא חזלת גוש. כל קטע מוגדר עם שת? חזיתות-גוש; כל חז?ת-גוש מוגדרת מראש כנמצאת בעברו הימנ? או השמאלי של הרחוב.

לכל צומת וקטע או חזלת-גוש יש בקבצים רשומה המכילה: (1) שם מזהה - מיקום, (2) מספר זיהול ספציפי, (3) מתחוונים המשמשים לקבלעת היחסים המרחביים של הצומת

=

או הקטע וחזית-גוש בתור הרשת, (4) אזורי הדיווח שבהם ממוקמלם הצומת, הקטע או חזילת-גוש.

הקבצים של מערכת "לוקוס'הורכבו על בסיס הקובץ מאדכ (1) של לשכת מלפקד התושבים של ארצות הברילת, המכיל מלדע לגבי קטעי רחובות.

שלמושל מערכת "לוקס"

מערכת "לוקוס"שימשה במקורה את מהנדסי התנועה לערלכת סטאטלסטיקה של נפתי תנועה ותאונות לפ? מלקום. לאחר שנתוני הספירות והתאונות הוכנסו למערכת, עובד מלקומם באמצעות מערכת "לוקוס",מערכת "לוקוס"היתה מסוגלת לזהות קיצורים ושגיאות כתיב בשמות קטעי רחובות וצמתים ולזווגם למיקום הנכון. למשל, לזווג את "אלם" (אתם) פינת "ברודוויי" (צתטסתסתם ) עם "אלם" - מזרח ו-"שדרת ברדוול?" - צפון, אם היה זה הזלווג האפשר? היחיד. יכולת זו איפשרה להצפין את כל הנתונים לשם מיקום סטאנדארטל.

לאור ריבוי הדרכים שבהן היו מאות עובדים בשטח לכולים לזהות כל מיקום נתון, יכולת זו ליישב בלניהם הלתה הלשג לא מבוטל. לחד עם זאת הלה זה תנאל חיונל אם רוצים לרכז את הנתונים במדויק למיקום הנכון.

מהנדסי התנועה השתמשו במערכת '"לוקוס"גם כדי? לרכז את נתונ?ל התאונות ונפחל התנועה לאורך נתלב מוגדר.

מחלקות אחרות השתמשו במערכת "לוקוס"כדי לעשות קורלציה בין נתוגים לאזורל דיווח שונים. לדוגמה, חברת הגז התאלמה את 180,000 השמות שבקובץ שלה לקבצל "לוק וס"כדי? לקבוע את איזור המיפקד ואת הגוש של כל כתובת. הנתונים הקשורים לכתובות צורפו לאזוריל המלפקד ולגושים לצורך ניתוח מסלוליהם של קוראי מדל הגז. מחירו של מבצע חד-פעמל זה, אללו נעשה בשלטות ידנלות היה יכול להלות יקר בילותר.

במקביל לכך נלקחו מקבצל "לוקוס"גם מלקוד?ל הדואר והוכנסו לכל רשומות הכתובות של חברת הגז שלא היו מושלמות. הלכולת להפיק מלדע זה סילעה במלוחד כדל להבטלת משלוח חשבונות גז בעלי מלקוד מדויק.

2-14.

לוח 2: מפת החלוקה של עלרילת לונג-ביץ לאזורים לצרכי שרותל הכבאות מפת ההלוקה של עלריית לוברים----יי---- ו

ץמא אסא 2055 6זה לוס 6או]

נצוצבן .+ ,,

54%%11)0- 7% - - ><

.יוו '. וו %%% 4

5% !.גנוות 5 -

+9

ב . . , 3 .

ג--16---

% מס!%1:ם וו -1 -

ו ו

] 'ש2 ו ו

ו .

ב-ו"

8 60 סזחו 60וצו 8630 הַחס.] עו 8ח! עפצ 6חס 1ה659זק9ז 2005 שזו] שפפחד

15

המגבלות של "לוקוס"

המגבלה המוקדמת ביותר של "לוקוס"היתה אי היכולת שלה לעבד נתונלם ממרחק. מהנדסי התנועה השתמשו בתכניות שלהם באופן מקובל, אבל משתמשים פוטנצילאליים אחרים נזקקו לה קודם כל בצורה של עיבוד מרחוק. בתור פתרון לטווח-קצר לבעיה זו שונה "לוקוס" כך שנכלל במסגרת מוצר? תכנית מערכת נילהול המלדע של ? ב מ(6)2 צעד זה איפשר למשתמשים אחרים כגון המשטרה העירונית, להשתמש ב"לוקוס"בעזרת המסופים החזותלים הרגילים שלהם (שימושים אלה יתוארו בסעיף הבא). ואולם, כאשר עמדו המחלקות על ערכה של המערכת לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי נעשתה מגבלה אחרת של "לוקוס" חמורה יותר. ב"לוקוס".כתובת כגון רחוב אלם - מערב מס' 325 נלתנת לזלהוי עד כדל "לש החזית-גוש ברחוב אלם-מערב עם טווח כתובות 399-301". ואולם המערכת לא לכלה לאמת ש-325 הלא אכן כתובת לגלטלמלת.

גם ביישום של הנדסת תנועה נתגלתה מגבלה. משהשתנתה רשת הרחובות בעיר מלדע על מלקום הלך לאיבוד. לדוגמה, שוב לא ניתן להגיע לצומת שאינו קיים עוד, מפנ? שמספרו המלוחד נמחק מרשומות "לוקוס".ניתן היה לפתור בעיה זו בעזרת "לוקוס", אבל כבר הוחל בפרולקט שסלפק את הפתרון.

הצעד הראשון לקראת הרחבת יכולת העיר לעבד נתונים על בסיס גיאוגראפי היה סקר שנועד לזהות את דרישות העיר מבתינת עיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי. כך פותחה בדצמבר 1972 המערכת התומכת למיפתות גיאוגראפי(5, תכליתה היתה לגבש, לעצב, לפתח וליישם מערכת מורחבת של עיבוד על בסיס גיאוגראפל.

מערכת תומכת למיפתוח גליאוגראפל המערכת התומכת למלפתוח גיאוגראפ? נועדה לסייע למערכות מלדע מוניציפאליות באמצעות

עיבוד נתונילם על בסיס גיאוגראפי. הלא פותחה כמערכת מוכללת שתכליתה לספק אפשרויות מיקום גילאוגראפי לקשת רחבה של לישומים ומשתמשים.

= 1-5

כישורל המערכת התומכת

סקר הדרישות העלה, שמערכת תומכת למלפתוח גיאוגראפי צריכה להלות בעלת הכישורלם האלה:

* לאמת מזה? מלקום (צמתים, כתובות וכו') ולתקן מזהל מלקום בלתי שלמלם או שגולים; * לתאם בין מזהים רבים של אותו מלקום;

* לקבוע יחסים מלקומלים;

* לייעד צפנים אזוריים למלקום נתון;

* לצבור נתונים לאורך מסלול;

* לצבור נתונים באלזור ספציפי;

* להפיק מפות.

הסקר הצביע על צורך בנתונים לגבי קווים תת-קרקעיים, אולם מגבלות תקציב לא אלפשרו לפתח נושא זה בשלב הנוכח? במסגרת מערכת תומכת.

כל אחת מהאפשרויות שנמנו לעיל תתואר ביתר פירוט בהמשך. אימות מלקומלם

לכולת זו היא אחת הדרלשות העלקריות ומאפשרת לקבוע אם מלקום כלשהו קיים ולתקן

מזה? מיקום לא-שלמלם או שגוילים. אלמות נתונים ותיקונם חשובים למערכות

שהנתונלם מאותחסנים בהן או מתקבלים מהן לפל מלקומלם. למשל: ללא לכולת זנ לאוחסנו

אירועים שהתרחשו באותו מילקום אך שהוצפנו בצפנלם שונילם (למשל: "רחוב האוקיינוס מערב מס' 00 "רחוב האוקיינוס מס' 404;"שדרות האוק?ינוס מס' 4 בבצלם נפרדים. המבקש לקבל

מידע על שדרות האוקי?ינוס מערב מס' 404 לא למצא שום נתונים על מיקום זה. למרות

הלמצאותם של שלושת. פרלטי המידע הזה בקבצים.

= 17:

מתאם מלקומל

מיקום יחיד עשו? להיות בעל שלושה מזהים. אי לכך לש לפתח שיטה לתאם בין המזהלם השונים כך שתבטלח שניתן *היה לייחסם לאותו מלקום. לדוגמה, נתאר לעצמנו מ?קום בעל מספר כתובות. לבניין פינתי יכולה להיות כתובת שונה לכל חזית. יש אפוא לתאם את הכתובות, שהרי שתיהן מתייחסות לאותו מיקום.

יחסים מלקומלים

על המערכת לאפשר זיהו? מיקומים סמוכים כמו גם מיקומים זהלם. על ידי צבירת סמיכויות ניתן לזהות מיקומים בסביבה הקרובה. הדבר מאפשר לקבוע בדרך מתימאטלת לחסים כגון כיוון ומרחק, באמצעות רשת קואורדינאטות. היכולת לאתר ולייחס מיקומלם מבחינה גיאוגראפית דרושה לביצוע פעולות גיאוגראפיות אחרות, כגון ניתוח מסלולל נסיעה וניתוח איזור, ולפיכך יש לראותה כחיונית. על המערכת להיות מסוגלת לאתר מבחינה גיאוגראפית ולייחס כתובות, חז?תות-גושים, קטעים וצמתים, כדלהלן:

כתובת. יש לזהות כתובת במונחים של כתובות אחדות המקיפות אותה. המערכת צרלכה להיות מסוגלת לאתר כתובות מכל צד של כתובת נתונה, מאחוריה או מעבר לרחוב. זיהול כתובות סמוכות דרוש לפעולות של תגובת חירום, הואלל ואירועים ונתונים תיאוריים אחרים עלולים להשפיע על אופ? התגובה. יש לזהות גם את חזית-הגוש הקשורה לכתובת. זיהוי זה יאפשר גישה ל?חסים גיאוגראפיים אחרלם.

חזית-גוש. יש לזהות חזיתות-גושים השוכנות זו מול זו באותו רחוב וחזיתות-גושלם סמוכות ברחובות התוחמלם קטע. היכולת לזהות ולהצביר חזיתות-גושים הקשורות זו לזו מאפשרת לקבל נתוגים באיזור קטן למטרות ניתוח. יש לזהות את כל הכתובות הקשורות לחזית-גוש לפי סדר הופעתן. זיהוי כל הכתובות הקשורות לחזית-גוש תאפשר לקבוע את מקומה היחסי של הכתובת. מידע זה, בצירוף קואורדינאטות של נקודות הסיום של חזית-הגוש, מספק אמצע? לחישוב נקודות קואורדינאטיביות מקורבות

לכל כתובת.

קטע. על המערכת לספק את היחס בין קטעים ברשת. הדבר יכול להלעשות בדרך של זלהול הקטעים שלפני ואחרל קטע נתון. הנלתוב יכול להתבצע בהמשך על-יד? קבלת כל קטע עוקב ברחוב. יש לזהות גם את הצמתים התוחמים קטע, צמתים אלה לאפשרו לזהות את

= 18

הרחובות הנלצבילם התוחמלם ולקשר את הקטעים למיקומלם אחרים ברשת.

לש לזהות את חזיתות-הגוש שמשנ?י עבריו של קטע כד? לאפשר גלשה לנתונלם שאינם מתיללחסים לרחובות, הקשורים לאירועים סמוכים לקטע.

צומת. צומת יש לזהות במונחים של הקטעלם הלוצאים ממנו ושל הצמתים התוחמים קטעלם אלה. באופן זה ייוחס כל צומת לקטעלם ולצמתים האחרים שברשת. יכולת זו דרושה כדל לחולל נתלבים, שכן היא מספקת את החלופות שמתוכן ?יבחר הקטע הבא לאורך הנתלב.

הצפנת מחוזות

מחוזות משמשים לחלוקת איזור גיאוגראפל גדול ללחילדות קטנות לצורכל דיוות. על המערכת התומכת לאפשר הצפנה אוטומאטלת של מחוזות לפ? מלקום, ניתן להשתמש באפשרות זאת כאשר מספתים לעלר אלזור חדש.

ניתות נתיבלם

ניתוח נתיבים מאפשר לצבור נתונים לאנרך נתיב. הוא מספק מנגנון לקשירת חלקלה השונים של רשת זה לזה תוך יצירת מסלול של קטעים רציפים. על המערכת הגליאוגראפית לזהות את המלקומלם לאורך המסלול. לאחר זלהול המיקומים לאורך המסלול (קטעלם, צמתים וכו') נ?תן להשתמש בהם לקבלת נתונים מבסיס? נתונים מחלקתיים אחרלם.

קיימלם שני? סוגים של נלתוח נתיבים: נתיב מוגדר ונתיב מוכלל. בנלתוח נתיב מוגדר מזהה המשתמש את רחוב הנתיב ואת הרחובות המצטלבלם שבתהילתו ובסופו. את המילקומים העוקבים לאורך רחוב הנתיב מזהה המערכת, וניתן לצבור נתוגלם סטאטלסטלים לפל מלקומלם אלה. בניתוח גתלב מוכלל נלתנים המיקומים המתתלללם והמסלימים בלבד. המערכת קובעת את הנתיב הטוב ביותר בין שתי נבקודות.

10 5

נלתות שטתח

אחת השלטות המעשלות והשלמושילות ביותר להצגת מלדע הלא לפ? שטח גילאוגראפי. זוהו חמש שילטות להגדרת נתונילם וצבילרתם לפי שטת:

ניתוח מחוזות

נקודת התייחסות ורדלוס

נתיב ומרחק

נקודה בתוך מצולע (פוליגון) הצבר מלקומילם

ההבדלים העיקריים בין חמש השיטות הם האופן שבו מזהים את גבולות השטח והאופן שבו קובעים שהמלקומים נמצאים בתוך השטתה. בחירת שיטת הנלתוח תלויה בדרלשות הספציפיות של הילשום.

* ניתוח מחוזות. בניתוח מחוזות יש לזהות את המלקום שבתון מחוז ספציפי בדרך שניתן יהיה להשתמש בהם לצורך גישה לנתונים המצויים בבסיסי נתוגים אחרלם.

הדוגמאות לילישומ? נלתוח מחוזות כוללנת מציאת מתאם בין אל?רועי פשלעה, נתוגבים

על האוכלוסיה, ומצב המבנים באיזור שלטור, ונלתוח מפגעי רעש, נתונים על אוכלוסייה ונתוני בליה פילזית באיזור מיפקד. שתי הדוגמאות מצרלכות זלהול של כל המלקומלם במחוז.

* נקודת התיילחסות ורדיוס. שלטה זאת של הצבר שטח היא הדרך המה?רה והקלה ביותר להגדרת שטח. נקודה ההתייחסות לכולה להיות מזהה-מלקום, כגון כתובת, צומת וכו'. המידע המתקבל מכיל את מזהל המלקומים המצויים במרחק מוגדר ממלקום ההתללחסות. שלטת ניתוח זאת לכולה לשמש לזיהו? מזהי? מיקום ספציפיים (למשל כתובות) או

כדי לקבוע את כל מזה? המלקומלם בשטח.

דוגמה ליישום ניתוח נקודת התיילחסות ורדיוס היא זיהוי סכנות שריפה פוטגציאליות בסביבת כתובת היעד.

₪20 =

לוח 5: השלטות להגדרת אזורים לפל: א. גניתות מחוזות ב. נקודת התלחסות ורדי?וס ג. נתיב ומרחק

1%

/וו|\ו

9

/ יו 1 [ 7

1 3 \ |

]ץר 51360

ב 1

1 ל

[ זו = מ

0 ,

87

ו ְ 6 0% 5 | [ 0 ו : 2 2% 2 = 4 %-

והכנווּי

. יי ומ \/ 6:חגתג /" - . - / . הו ב ו וטו 0 ּ יזוס זו 5 . -

| זי 60 א ל -- *%ג ., < ד

)אטב

6 ושח סוס - 6 05ו80ז ח8 זהוסק 06ח6ז₪6/0 - הסףץ!וסס-חו-1הוס - ג/ פופץ!הּח3 זס! 363 ח3 הַחהוחו!6 זס בסחזסוא

לוח 4: בסיס הנתונים של המערכת התומכת

| הסוזה6ו!סקבּ 5זגזףסזם

חסוזגסו|קס א 5 33

) 0 6 6 3 6 5

6 הגזגם 6 ווח

כ"

* נתילב ומרחק. בעת ביצוע ניתוח נתיב יש צורך לעתים לזהות מלקומים המצולים במרחק מוגדר מנתיב. בשיטה זו של ניתוח שטח מצורף להגדרת הנתיב פאראמטר של מרחק, היוצר רצועה לאורך מסלול הנתיב. כל אחד ממזהי המלקום או כולם ניתנים לנלתות.

ילישום העשו? להצריך ניתוח נתיב ומרחק הוא זיהו? כל החלקות וערכיהן המוערכים, השוכנות לאורכו של נתיב המוצע לסלילת כביש מהיר. מלדע זה יכול לשמש לחלשוב עלויות הרכישה של החלקות ולהצביע על השפעתו על ההכנסות ממסים.

* נקודה בתוך מצולע. בניתוח השטח בשילטת "נקודה בתוך מצולע" מוגדרים גבולותיו של שטח באמצעות סדרה של מיקומים או נתיבים. כל מיקום בקובץ מנותח באופן מתימאטי כד? לקבוע אם הוא נמצא בתוך השטח. שיטה זו גם מאפשרת למשתמש לקבוע אם יוכללו בשטח נתונים על הגבולות. הניתות בשיטת "נקודה בתוך מצולע" מאפשר להגדיר גבולות באופן מדויק יותר מאשר בשלטת "נקודת התייחסות וראד?וס" או בשיטת "נתיב ומרחק". שיטה זו היא גם גמישה יותר מגבולות מחוזיים קבועים.

שיטת "נקודה בתוך מצולע" מאפשרת הצבר נתונים בשטה מוגדר. ניתן להשתמש בה כחלק בתהליך של בדיקה כללית, המאפשר למצוא מתאם בין בתונים שונים לכל שטח שהמשתמש מעוניין בו.

* הצבר מלקומיל. הצבר מיקומל מספק מנגנון להגדרת שטח על-ידי? ש?רשור מלקומים סמוכים. לצורך שלטה זו נקודת ההתתחלה מוגדרת והצבר השטח נעצר כשמגיעים לגורם המגביל. שיטת ההצבר המלקומ? יכולה לשמש לחיפוש אחר פרלט? מלדע מיוחדים (כגון ברז הכיבוי הקרוב ביותר) או לפילתוח גבול שטח המבוסס על קריטרלונילם מוגדרים (למשל, הגדרת שטח בעל אוכלוסייה נתונה). סוג זה של ניתוח הוא אפקטיבי ביותר בשביל אזורים קטנים.

אק,כת

מלפול

הצורך להציג נתונים באופן גלאוגראפ?ל נלתן לסיפוק בעזרת לצירת מפות. מפות הן כלל עזר רב-חשיבות לנלתוחה לחסלם מרחבלים ולפלזורנתונים. מפות שכיחות משמשות כדל להציג את המספר והתפרוסת של אירוע? נתונים. הטכניקה של "מפת הגוונים" משמשת במדפסת המחשב למלפול המספר הכולל של אירועי נתונים לכל שטח מוגדר.

לפי שעה המערכת התומכת למלפתוח גיאוגראפי אלנה (א) מצבירה נתונלם באזורלם ספצלפיים באמצעות אחת השלטות הנזכרות, להוציא שיטת הניתוח המחוז? ו-(ב) אלנה מפיקה מפות. ואולם אפשרויות אלה נמצאות בשלבי פיתוח וליושמו בקרוב.

התפיסה שביסוד המערכת התומכת

התפלסה התכנונלת הבסיסלת של המערכת התומכת שלמשה לראשונה במערכת "לוקוס", שבה נחלה הצלחה רבה למדל. על בסיס תפיסה זו המערכת התומכת למיפתוח גיאוגראפ? בנויה משלושה חלקים: (1) תוכנת המלמשק, הנלגשת לבסיס הנתוגים הגיאוגראפל ומספקת צפנל מיקום לתכניות הלישום של המשתמש; (2) בסלס הנתונים הגיאוגראפי של המערכת התומכת; (5) התכניות והנהלים הדרושלם כדי לקיים את בסיס הנתונים של המערכת התומכת.

ערכו של תכנון תלת חלקי זה טמון בכך, שתכגיות היישום של המשתמש פטורות מלעסוק בנהלים המורכבים של חלפוש הצפנלם המלקומיים; פעולות אלה מבוצעות על יד? המודלים של המילמשק. עיבוד בסיס הנתונים הגלאוגראפ? על-ידי המודלים של המלמשק "שקוף" בפני התכגניות היישומלות של המשתמש. תכנילות אלה מקבלות את צפני המלקום מן המודולים ומשתמשות בהם כד? לאחזר את הנתונים הקשורים אליהם מבסי?ס? הנתונלם הילשומלים.

בסיס הנתונים של המערכת התומכת

ארגון בסילס הנתונים הגיאוגראפל זהה בלסודו לזה המשמש במערכת ‏ לוקוס", אף-על-פ5ל שהקבצים המרכיבים את בסלס הנתונים הזה הורחבו.

7"

קבצ? מערכת "לוקןס"לא הכילו מלדע הנוגע לכתובות או לחלקות, והיתה בזה משום מגבלה חמורה. המילדע המצוי בקבצי הכתובות והחלקות שבמערכת התומכת, נלקח מקובץ הנכסים של העיר (שנבנה על בסיס קבצי השמא? המחוז?) ומקבצ? הכתובות של חברת הגז.

בתוך המערכת התומכת, מזוהה כל מלקום במספר ייחודי ובשווה ערך מוצפן. המספר הייחודי נבחר באקראי ואינו תלוי כלל במיקום שהוא מליצג. שווה הערך המוצפן נוצר על-ידי הצמדת מספרים לכל רכיב מזהה מיקום, כגון שם הרחוב, כיוון הרחוב וסוג הרחוב (רחוב ראשי, שדרה וכו'). צירוף של מזהי המיקום המוצפנים באופן מספרי

הוא שווה-ערך לשם והוא יכול לזהות את המלקום.

בשווה הערך של המלקומלם המוצפנים משתמשים מפני שדרוש פתות מקום לאתסוגו מאשר לזה של השם המלא של המלקום.

בעיר לונג-ביץ מצויים כיום רחובות, בעלי שמות, באורך של 1,300 קילומטרים בערך, 0 צמתים, 14,000 קטעים, 150,000 כתובות ו-90,000 החלקות. הרחבת רמת הפירוט במערכת התומכת לכתובות ולחלקות הגדילה את בסיס הנתונים הגיאוגראפיים. רמת פלרוט זו הרחיבה גם את אפשרויות היישום.

יישום המערכת התומכת

חלק הארל של פיתותח עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי בוצע בעזרת מענקים כספיים שהגדירו את היקף העבודה.

מענקים אלה יועדו בראש ובראשונה לתחום של בטיחנת הציבור, ובשל כך התרכז רוב הפיתוח של יישום עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי בהנדסת תנועה, במשטרה

ובמידה פחותה בכיבוי אש. מחלקת הנדסת התגבועה באופן כללי, מחלקה זאת אתחראית לבטיהות תנועת כלי רכב והולכי רגל. מחקרי תנועה,

ספירת כלי רכב והולכי רגל, חקר תאונות ותחזית תנועה,משמשים לזיהוי בעיות של בטיחות תנועה. צפוי שמערכת רשומות תנועה, שפותחה במקורה עבור מערכת "לוקוס",

תאפשר לבצע מתאמים של דוחות על תאונות, ושנתונל זרלמת התנועה יסייעו בזיהול צמתים וקטע? רחובות בעללתיים. מערכת רשומות התנועה מספקת גם מלדע למחלקת התנועה במשטרה, כד? שאכיפת החוק תלעשה בזיקה לבעיית התאונות.

מר סאלם ספלץ (50122 | אשתתס ), מהנדס התנועה העלרוני, אומר: "השימוש במערכת רשומות התנועה בניתוחינו מעלה את אמלנות הערכותינו והחלטותינו לגב? אמצעי בקרת התנועה. בטרם פותחה מערכת רשומנת התנועה נתקלנו בקשיים חמורים בטיפול הידנל בנתונים הדרושים לביצוע ניתוחים מקיפים". מר ספיץ סבור, שרצוי להשתמש בעתי?ד במכונת שרטוט שתפיק מפות זרימת תנועה ותרשלמל תאונות ל-24 שעות.

המחלקה לכלבו? אש

היישום שתעשה המחלקה לכיבוי אש ענלינו במלדע הקשור לנכסים ולבנלינים. נתונלם שמקורם מאלרועים, ביקורות ותחקירות מאנוחסן לפי מלקום, כתובות המיקומים מאומתות ומוצפנות. נתונים אלה מאוחזרילם יותר מאוחר ומתואמלם עם הנתונים של מחלקות אחרות לצורכי נלתוח.

בעבר האמינו במחלקה לכיבול אש שהם אינם זקוקים לעיבוד נתונים על בסיס גיאוגראפי כדי לבצע את המשימות הנ"ל. אולם הסתבר, שנתונים הקשורים לאותו מיקום מאוחסנלם תחת שמות של מלקומים שונים (מקוצרלם, שגויים וכו'). יתרה מזו, מלדע שהוצפן בקבצים לפי אזורי כיבוי שונים לא ניתן היה לתאם עם אזורים של מחלקות אחרות.

ג'ין באגל (עפ6תא מא 68‏ ), סגן הכבאל הראשי מסביר, שהאפשרות לתאם בין הנתוגלם של המחלקה לכיבוי אש הלא חשובה ביותר, מכיוון שבמקרים אחדים הלא המקום היחיד שבו מצול דו"ח על אלרוע תנועה (הואיל והמשטרה לא הוזעקה). על הנדסת התנועה לכלול נתונים אלה בניתוחיה. כמו כן הוא אומר, שעל המחלקה לכיבוי אש לקשר את נתוניה עם אלה של מחלקות אחרות. דבר זה נתאפשר הודות לעיבוד הנתונים על בסלס גלאוגראפיל.

לאחר שהמלקומים המצויים בקבצ? הנתונים של שירותי הכבאות להיו מתוקננלם, ניתן להיה לבצע בדלקות שונות שתסייענה בזיהוי מקומות שקיימת בהם סכנת שריפות פוטנציאלית ולתאם גורמ? שריפות עם נתונל פשיעה, צפיפות אוכלוסייה, שלנולים בגבולות האזורלם ותולדות השריפות בעבר.

כ

מחלקת המשטרה

ניתן לחלק את השימוש שעושה המשטרה בעיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי לשלושה חלקלם: דוחות אירועים, סיוע לחקירה ודלווח על מעצרים.

דוח אירוע הוא מסמך מלדע משטרתי ראשון במעלה בחשיבותו, המתעד אירועי פשלעה ואירועים לא-פליליים שדווחו למשטרה. הנתונים בדוחות אלה משמשים לצורכ? חקירה, לתכנון פריסת כוח-אדם ולהכנת דוחות פשי?עה סטאטיסטלים ארציים.

עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפ? משמש לאימות כתובות ולהצברת נתונים לפי אזורים. ניתוח מגמות פשיעה והאפשרות להציג את הפיזור הגיאוגראפי של הפשיעה עוזרים בזיהול אזורים מרובי-פשיעה ומעוטל-פשיעה ובהקצאת משאבלם לאותם אזורים.

הסיוע לחקירה משתמש במידע משלושה מקורות כד? לסייע לקשור חשודים לאירועי פשיעה. מקורות הנתונלם הם טפסי תשאול בשטה, דוחות תנועה ותעודות משכון. המלדע המתלי?חס למיקום בכל אחת מתעודות מקור אלה מאומת תחללה, ולאחר מכן גיתן לאחזר נתונלם בעלי זיקה לשם נלתוח אזורל.

דיווח על מעצרים מלישם טכניקות של אוטומציה בתהליכי המעצר, הרלשום והכללאה של אנשים. כאשר אדם נעצר מוכנסות כתובות מקום מגוריו, מקום מעצרו ומיקום העבירה ומאומתות.

המערכה התומכת גם קובעת במדוייק את האילזור שבו דווח על העבירה וזה מוכנס לרשומת המעצר. הסאטיסטיקה של המעצרים (למעט עבירות תנועה) מנותחת לפל אזורים גיאוגראפיים; הכנת דוחות אלה ועדכונם נעשים קלים יותר בגלל השימוש בעיבוד נתונלם על בסלס גילאוגראפי.

הקלט והפלט של נתונים הקשורים לנושאים אלה נעשים בעזרת מסופ? תצוגה חזותית הממוקמלם במשטרה.

5ךם

סיכום

בעזרת השלמוש במערכת "לוקוס"לעיבוד גתונים על בסיס גלאוגראפי תפסה עיריית לונג-ביץ את הלתרונות והפוטנצלאל הגלומלם בעיבוד נתונים על בסיס גלאוגראפי. אף-על-פל

שפיתוח המערכת התומכת למלפתוה גיאוגראפ?ל הוא משימה גדולה העירייה מבינה את ערכו

של עיבוד הנתוגים על בסיס גיאוגראפי ומצפה לכך שהתכנית התומכת למלפתוהח גיאוגראפי, לכשתושלם, תספק תמונה שלמה של העלר.

אחת מנקודות המפתח הליא, שמנהל? העי?ר הכירו בצורך בנתונים בעל? התייחסות גיאוגרפילת

ונקטו את הצעדים הדרושים כד? למלאו.

מאמץ רב הושקע בבניית בס?ס הנתונים של המערכת התומכת ובתכנות מודולי המימשק. מחלקות עירוניות רבות הכניסו סדר בקבצי הנתונים שלהן בהשתמשם בעיבוד הנתונלם על בסלס גלאוגראפי לשם האחדת מזה? המלקומים. הצעד הבא יהיה הרחבת ילשום עלבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי לפעולות העלרללה.

מר דלק מילג'ור ( פסנגא אסדכ ) מן המחלקה לפלתוח קהללת?, מתלהב מהשלמושלם שהוא עתיד לעשות בעיבוד הנתונים הגלאוגראפי. מחלקתו עוסקת בפיתוח מחדש אורבאנל. הוא קובע: "ניתוח אזור? יכול לסליע בידיינו לזהות את הצרכים והקדימויות של אזורים כושלים - האם עלינו להרוס בניינים, לשקם את האיזור וכו'. אנו ננתח נתונים דמוגראפיים כחלק מתהליך קבלת ההחלטות".

המחלקה לפיתוח קהילתי אחראית גם לתכנלת השלכון הנתמך של העיר. מר מליג'ור אומר: "אנו זקוקים לעזרה כמו זו שמספק עיבוד הנתונים על בסיס גלאוגראפל כד? לקבוע היכן למקם את השיכון הציבורל".

מר ג'ורג' מדאק ( אתסטפא 080805) עוזר מינהלי למנכ"ל העיר, הציע שהעירליה תעסיק צוות מנתחים שלבצעו מחקרלם ויכינו דוחות על-5? בקשת מנכ"ל העיר או חבר? מועצת העיר. יכולתם של אנשים אלה תורחב בעזרת עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפל.

= 27 =

מר מדאק אומר: "צלפינו ללום שבו נוכל לבצע ניתוח של שטחים מוגדרים ולא-מוגדרים ושבו נוכל להצביע על שטח במפה ולעמוד על מהות ההתדרדרות הפיזית שחלה בו, על הרכב אוכלוסייתו, על הרמה הסוציו-אקונומית של תושביו, על רמת הפשלעה בו וכו'. לפני פלתוה המערכת התומכת הנהלת העיר ביקשה לא פעם מלדע שפשוט אי אפשר הלה לספק. המערכת התומכת סילקה אילוצים רבים שתחתם עבדנו בעת שהכנו ניתוחים".

ו.ג. קופמן ( אגא009א .7.6 | ), מנהל המחלקה המסחרית של חברת הגז, אומר: מחלקת הגז של לונג-ביץ מצויה בתהליך של נלצול המערכת התומכת כדי? שתסייע בהתוויה מחדש של מערכת מסלולי קריאת מונ? הגז המלושנת. הקובץ הראש? של החשבונות הותאם לקובץ המערכת התומכת כדי לקבל בעזרתו מספרים של אזורי מיפקד, גושלם ורצף רחובות.

כל אי-ההתאמות בין הקבצים יושבו. בעתיד תשמש המערכת התומכת לאלמות נתונל כתובות הנקלטים במערכת כמכלול".

מר בוב מצגר ( 1205שא 308 ), מנהל מחלקת שירותי המידע, אומר: בעזרת עיבוד הנתונים על בסלס גיאוגראפי יש ביכולתנו להשיב על רבות משאלות המנהלים שקודם לכן לא היינו מסוגלים להשיב עליהן. לדוגמה, לפני הנהגת עיבוד הנתונים על בסיס גיאוגראפי שאלה מועצת העיר כמה עולה לתחזק קטע מסוים של רחוב כלשהו. הנתונים, לתשובה זו היו פזורים בין מחלקות רבות ולא ניתן היה לתאם ביניהם כד? להגיע למספר מדויק. היום, בעזרת המערכת התומכת, אנו יכולים להתחיל להשלב על שאלות מסוג זה".

העיר לונג-ביץ גאה בצדק במערכת התומכת לפיתוח גיאוגראפי המשמשת אותה. אפטרולות המערכת מספקות אמצעי לשיפור גניהול משאבי הנתונים של העלר.

ה ע ר ו ת הצפנת מיפוי עצמאית כפולה מאזק פַתנהססתע הַת1קסבא %מ60מ6ק6הת1 1הטפ(נ (1%5) ת5566 6מסתססהּת3 מס1>הּהנס+תד אמ (2

(0155) ם5606צ5 %עסקקט5 68ת1א06ת1 16ת3(6600280

- 28 -

כיצד נשפר את תהליך קבלת ההחלטות במינהל המוניציפאלי בעזרת המחשב

להושע מאלרל מ בו א מונח חדש הולך ומשתרש אצלנו ונתפס ?ותר ויותר כתרופת הפלא לתהלואי המי?נהל המוניציפאלי: 'מערכת תומכת החלטה". שאל מנהל בכיר א?זה ש?מוש הוא עושה במחשב ותקבל בדרך כלל את התשובה: "אמנם אנשיי מדווחים למהשב ואנ? מקבל דל?ווחים מן המחשב, וייתכן שאף ייעלנו את המערכת שאני מופקד עליה אולם אני, אלשית, כמעע שאינני משתמש בו. כאשר תותקן אצלי מערכת תומכת ההלעה או אז אשתמש גם אשתמש

במחשב לכל תהליך הנ?הול".

להלן ננסה לנתח את מושג המערכת תומכת ההחלעה, במי ובאיזה תנאים היא תתמוך, ולהצליע את שי?עת היילשום המתאימה לרשות המקומית.

מבנה הארגון ותפוקות המחשב

כל ארגון מתחלק, באופן סכמטי, לשלושה דרגי נלהול: א. הדרג הפקידותי/תפעול?.

ב. דרג הנ?הול הזוטר.

ג. דרג הניהול הבכלר.

הדרג הפקידות?ל

עוסק בתפעול המערכת תוך מילוי ההנחיות שהוציאו הדרגים המינהליים. הפעילויות

וההחלטות הן בדרך כלל מתוכנתות מראש וממי?לא תמיכת המחשב לדרג זה היא הרבה ביותר:

- במקום פקיד לחישובי שכר ?לש לנו '"פק?ד" אלקטרוג? מתיר.

- במקום פקיד לקביעת הנחות מארנונה לתושבים יש לנו היום מחשב המקבל רשימה (מגנטית) של זכאים ממחשב אהר ומעניק הנחות לזכאים.

- במקום פק?ד שיבצע מעקב אחר תשלומי חייבים יש לנו היום מחשב המבצע מעקב זה.

הדרג הניהולי הזוטר

עוסק ביישום ההחלטות שהתקבלו בדרג הנלהולי הבכיר. הפעללולות וההחלטות תלויות בדרך כלל בעיבוד מידע הנמצא בתוך הארגון ?חד עם

= 29 =

מוערבות ושיקול הדעת של המנהל: - המחשב יכול להצביע על מחלקות שהרגו מתקציבן אולם הגזבר הוא ש?חל?ע מה לעטות בנדון.

- המחשב יכול להצביע על פרלטים שיש צורך להזמינם למחסן אולם להחל?ע האם לבצע הזמנה זו.

- המחשב יכול לבדוק הצעות מכרזים שונות אולם ועדת המכרזים היא שתבחר בזוכה.

הדרג הניהולי? הבכלר עוסק בהתוויית מדינלות והצבת המטרות לפעילות הארגון.

הפעילויות וההחלטות צריכות להתבסס על מידע רחב, הקיים הן בארגון והן מחוצה לו ותהליך קבלת ההחלטות קשור בדיון עם גופים היצוניים שונים ובאלשורם.

תמיכת המחשב לדרג זה, אם בכלל, היא מועטה בדרך כלל:

- המחשב יכול להצביע על הלוקת תקציב הרשות לפי ?עדים אולם לא על מדיניות המח?לרים והתמ?כה של הממשלה.

- המחשב יכול להצביע על גודל אוכלוסיית הזוגות הצעירלם ברשות אולם לא על מדיניות הבנ?ליה של הממשלה.

מהי מערכת תומכת החלטה ומדוע היא איננה עונה בדרך כלל על צורכי הדרג הניהולי הבכיר של הרשות

מערכות תומכות החלעה נבנו עבור הדרג הני?הולי הבכלר של הארגון, תוך נל?סיון לענות על צרכיו המיוחדים שהם: בחינת אלטרנטיבות, מידע זמין בכל עת, גמלשות לגבי שלנוללם וכו'.

מערכת תומכת החלטה תקלים את התנאים האלה:

- יכולת שליפה ועיבוד מהירים של המידע (של הארגון ומחוצה לו), שהוא בדרך כלל מידע סטט?סט?.

- יכולת לבדיקות רגלשות (מה ?קרה אם נעשה כך).

- יכולת לעבודה אלנטראקטיבלת של המנהל ברגע הדרוש.

50 =

הבעיה היא, שהדרג הניהולי הבכלר של הרשות אינו יכול להסתמך באופן בלעד? (או לפחות באופן מרוכז) על מערכת תומכת החלטה מהסוג שציינו, שכן לא ברור מהו ואי?פה יועב דרג בכיר זה: ברשות, במשרד ממשלה ??עוד? או במשרד הפנים.

חלק ניכר מההחלטות האסטרטעגיות עבור הרשות נקבעות מחוצה לה, וממי?לא חסר ה'ילקוה"

למערכת תומכת ההחלעה ברשות.

בעיה נוספת ש''מערכת תומכת החלטה" מהסוג שתואר למעלה אינה יכולה לפתור ה?א חלקו? צורת ההחלטה וסגנון הניהול של הדרג הבכיר. המערכת שתוארה למעלה עונה (אם בכלל) על חלק קטן יחסית מהתי?יחסות המנהל הבכיר בעת קבלת ההחלעה. התייחסות זו כוללת שיקולים ערכלים שונים, מלדע אלש? מן העבר, שיקול?ם של יכולת יישום והעברת ההחלטות שיקבל וכו', בנוסף לע:בודולבדיקה של נתונים סטעלסטיים.

סיכום - המלצות לש?פור הנלהול המונ?לצ?פאלי בתמיכת המחשב

רא?נו, | ש'מערכת מחשב תומכת החלטה" במובן המקובל כלום תתרום תרומה מועטה יהס?ת לכל תהליך הנ?הול של הרשות. לכן אנו ממליצים על דרך שונה שס?כוי? ההצלחה שלה גדולים יותר. דרך זו ה?א הקמת מערך מידע מונ?ציפאלי של הרשות לש?מוש הדרג הניהולי הזוטר שהוא הדרג של מנהלי האגפים והמחלקות ברשויות. מערך מידע זה

אמור לקשר את מערכות המידע הנפרדות של הרשות (אוכלוסין, נכסים וכספים) למערך מידע אחד, המאפשר חיתוכים ושליפה של מידע לעומק ולרוחב, ותמיכה של מודללם מתימטיים להחלעות דרג זה.

מן הראוי להדג?ש, שמערך כזה לבנות בשלבים תוך דאגה ליכולת החיבור המודולרית של כל שלב אל השלב שקדם לו.

גישה זו מנוגדת לתפיסה הטוענת, שאפשר להקים מערך מידע כולל ו?ח?ד שיפתור את כל תחלואי הארגון. הנ?סיון הוכיח, שהקמת מערך מידע כולל אי?ננה מציאותית.

המערכת תומכת ההחלטה, במובן זה של שליפה אינעראקטיבית של מידע זמין ועלבודו, צריכה (וח??בת) להשתבץ במערך המידע המוניציפאלי, כתמיכה נוספת לדרג המנהל?לם

ברשויות.

ואחרון חביב, אנו ממליצים בפני מפתהי המערכות תומכות ההחלטה לדרג הבכלר לפנות לענף אחר של פיתוח תוכנות המחשב והוא ענף האיבטליגנציה המלאכותית: כאשר תוקם המערכת המתאימה עצמה לצורת החשיבה של המנהל, אזי תהיה לנו מערכת תומכת החלטה

אמיתית.

מקורות: צבי טל, יימערכות תומכות החלטה", מחשבים (אוקטובר 1982). יי רוזן, "המיחשוב בניהול", הרצאה בפני חבר? המ?"ל (ינואר 1988).

- 32 -

תכנון והפעלת מערכות מידע בשלטון המקומ? דן גבעול כל ל ? למערכות המ?דע בשלטון המקומי שלושה מאפיינים כלל?ים:

- מערכות המידע ותהליכ? עיבוד נתונים אועומט? ברשות המקומית הם חלק בלתי נפרד ממערכת המידע הכללית של השלטון המקומ?. הנתובים הכספיים, הפיזיים ונתונים על האוכלוסין ברמת הנ?הול הנמוכה ביותר משמשים מרכיב חשוב במ?דע הדרוש ברמות הניהול הארציות (משרד הפנים, האוצר, החינוך, מרכז השלטון המקומ? וכו').

- הפקת המ?דע הייבת להעשות בהתאמה לחוקי המדינה ותקנות?ה, צוויה, וכלל? המנהל התקין.

- דפוסי הניהול ותפוקות מערכת המידע הנדרשות הן דומות ובעלות מכנה משותף רחב.

הגישה הכללית

מערכת המידע של השלעטון המקומ? נתפסת כמערכת כוללת המורכבת מתת-מערכות הצריכות לשרת צרכנ?ם רבים ומגוונים. מא?דך גיסא, המי?דע דרוש ברמה מי?צרפית להנהלת מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנ?ם; מצב זה מכתיב כמה תנאים ראשוניים לגיבוש מדיניות

פיתוח של תוכנה והתקנת ציוד עיבוד נתוני?ם אוטומטי.

(א) נדרשת מידה רבה של אינטגרציה בין תת-המערכות. (ב) נדרשת סטנדרטלזציה של מבנה הנתונים ושלעת זלהוללם במירכת.

(ג) יש צורך בהתאמה מלאה של המערכות לדרלטשות חוק ונוהל.

מול הדרישות האלה עומדות הדרישות ה?יחודיות של הצרכנים השונים במערכת, המשקפים את עצמאות הרשויות ואת מגבלות המשאבים שניתן להקצות לפלתוה ויילטום מערכות ע?בוד נתונים אועטומטי. המסקנות הראשוניות המתבקשות ממצב זה הן:

- הצורך לקבוע סדרי עדיפויות בפיתוח חבילות תוכנה.

- יצירת תוכנה בעלת מכנה משותף רחב לצרכנים השונים.

7

לפתרון הדילמות הנ"ל אומצה הגישה הגורסת ריכוזיות בתכנון וביזור של אמצעי העיבוד. ג:ישה זו ידועה בשססאזפפמססתע תעצתס סמצטסמדתינפנס (פסע). גישה זו כוללת שלושה מרכיבים: תוכנה, חומרה וכוח אדם.

הגישה הכללית לגב? פי?תוח תוכנה הגישה הריכוזית מכתיבה את התנא?ם האלה:

(א) עיצוב, תכנון ותכנות המערכות בידי גוף מרכזי עבור כל הצרכנים. מוצע שעלצוב המערכות ייעשה באמצאות ועדות ה?גוי, שתהיינה מורכבות מנציגות רחבה של הצרכנים (נציגי עיריות, מועצות מקומיות, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי?). את הוועדה ירכז וילווה איש מקצוע מתחום עיבוד נתונים אוטומטי כלומר, מנתח מערכות בעל רקע מקצועי מתאים.

(ב) סטנדרטיזציה של המערכות, ומא?דך גיסא הרצון שחבילות התוכנה תהיינה בעלות מכנה משותף רחב מבחינת התאמתן ללקוהות השונים, מכתיב תכנון תוכנה שה?א בעלת המאפיינים האלה:

(1) מערכות רחבות וגמילשות מבחינת מגוון אפשרויות התפעול של העיבוד, האיחזור והעריכה.

(2) מערכות גמישות מבח?נת שינו? מבנה הנתונים. (3) מערכות המתקשרות אחת עם רעותה ו?וצרות קשרים אינטגרטיביים ביניהן. (8) מערכות שהן קלות לתפעול ול??שום ביד? המשתמשים ומפעילי המערכת.

(5) מערכות מותאמות כראוי לתנאי הסביבה (לסוג הציוד המצוי והעונות על השיקולים של כדאל?ות כלכללת.

(6) ניתן לאפ?ין שלוש מערכות מידע בס?סיות במערכת: - מערך כספים (הנהלת חשבונות, תקציב, תשלומי חובה, דמ? שרותים, וכו'). - מערך אוכלוסין (הינוך, רווחה, כוח אדם וכו'). - מערך נכס?ם (הנדסה, אפסנלה וכו').

בהתאם לנ"ל יגובשו שלושה מסד? נתונים מרכז?ים.

= 54 =

הגישה הכלל?ת לגב? ביזור הצלוד

(א) גוף מרכזי? יפעיל מרכז? חי?שוב אזוריים גדולים ובעלי עוצמה המצוידים באמצע? באמצעי אחסון מתאימים לניהול מסד? נתונים ארציים.

(ב) מרכזי החי?שוב יותאמו לעבודה בתקשורת ולשיתוף זמנים בינ?הם.

(ג) ביזור ציוד קצה ברשויות המקומיות עד לרמה של מיני-מחשבים ומסופים.

המטרה של ב?זור צי?וד קצה:

- צמצום זמן הסבב של העיבודים.

- אחזור מידע בזמן תגובה מהלר.

- שליטה על המידע מרחוק, גישה מהירה למסדי נתונים.

- יכולת בדיקה ואימות של הנתונים במקום היאספם ורלשומם.

- ביצוע עיבודילם וחישובים מזדמנים (להבדיל מעבודה שצריכה להיעשות באצווה. (6ַת8)

מדדים כלליים לבחילרת ציוד קצה

(א) על הציוד למלא את הפונקציות המוטלות עליו. להגדיר מראש את המטלות על הציוד ולבחון אם הציוד אמנם ממלא דרלשות אלה.

(ב) במערכות אינעראקעיביות הצי?וד צריך להיות נוח ויעיל בכל הכרוך בהקשה, שלידור, אחזור.

(ג) הציוד צריך להיות בעל רמת תאימות מלאה למערכת המרכזית ולגבי כל סוג:? התוכנה הרצים במערכת.

(ד) הציוד צריך להלות משווק על ידי גורם המסלוגל לתת תמיכה מקצועית וטכנית גבוהה, כלומר משווק או ?צרן בעל מוניטין.

(ה) הציוד צריך לענות על שיקולים כלכליים כגון: מחיר ביצועים, תנאי רכלשה, מח?ר? אחזקה וכו'.

=

הגישה הכללית לגבי תכנון רשת תקשורת

הגישה הכללית המנחה את מתכננ? הרשת ה*א, שמערכת המלדע של השלטון המקומי עובדת בטיעת עיבוד נתונים אוטומטי מבוזרת. המצב הרצוי מבחי?נת הגוף המרכז? המתפעל (שיקול?" שליטה וניצול משאבים) ה?א "רשת ?הלום" המאפשרת היבור כל מחשב אל משנהו.

ירושלים

באר שבע

סכמה של רשת התקשורת במבנה ?הלום בשלטון המקומ?

תצורת רשת כזאת תאפשר:

(א) ביזור גיאוגרפי של החומרה עם כל הנוחות שהדבר נותן למשתמשים. (ב) חיסכון ניכר בקווי תקשורת (ניתן להוסיף צמתים בין משתמשים). (ג) גיבוי למתקן המחשב על-יד? מחשב הנמצא באתר מרוחק.

(ד) כוח חישובי נוסף המסופק בעת הצורך על-ידי צירוף מחשב באתר אחר.

דרישות ספציפיות מהרשת

(א) על הרשת לאפשר למשתמש ברשת להתקשר